הפלאפונים אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם

השימוש בפלאפונים הפך להיות נגיש לכל עולל בר דעת. אם מתבוננים מקרוב נראה כי הילדים סגלו לעצמם אפילו את התנועות שלנו כמבוגרים בזמן השיחה.בכל אופן אחת השאלות שמעסיקות רבים היא האם נחיצותו של המכשיר עולה על חסרונותיו. מצד אחד נראה כי הידיעה של ההורים שניתן להשיג את ילדם בכל רגע נתון, או לחילופין שהילד יכול ליצור איתם קשר בכל בעיה מקנה תחושת ביטחון. ומאידך, חוסר זמינות רגעית - לדוגמא טלפון שהושאר על רוטט - יכולה ליצור פאניקת סוף העולם אצל הורים שתלטנים. ומה עם הצלצולים הבלתי נפסקים האלא בשיעורים? יש שיעור שיכול לעבור ללא צלצול של אחד המכשירים המקוללים הללו? ומה עם הלחץ האופנתי לשדרג מכשיר כל שנה - כמו המבוגרים - כי מי ירצה ללכת עם ג'ינס או מכשיר משנה שעברה? ואז יש את ההתמודדות עם החשבון הטופח. הרי דבר ברור הוא שכל זב חוטם חייב לדבר עם חבריו לפחות שעה ביום - שזה שווה ערך ל100-200 ש"ח שנשרפים מהר יותר מתאי המוח. אאאההה כן - תאי המוח - הידעתם שקרינה סלולרית משנה דפוסי מוח אצל ילדים? הסלולר בגדול נמצא בשימוש כלל האוכולוסיה רק כ 10 שנים - זמן מועט לגילוי תופעות הלוואי ארוכות הטווח. וכמו כל שוק שמגלגל מיליונים - יש מי שירצה להסתיר את העובדות המצערות מאיתנו. גם סיגריות לא נחשבו מסוכנות למשך עשרות שנים. ועוד עניין קטן ודי - למעשה קופסת הפלסטיק הזו מחברת אותנו לעולם והופכת אותנו זמינה בכל רגע. המכשיר משמש כמעין חיבור והבטחהשאנחנו לא לבד. ולכן אין גם רגע חופשי משיגעון החיים.