יום שני, 24 במאי 2010

דברים לסיום...

בעקבות התנסותי כבלוגרית, היו לי בהתחלה לא מעט חששות הקשורות כגון: בתפעולו הטכני של הבלוג, האם נושא הכתיבה יעניין אחרות ויעורר תגובות , באיזה סגנון לכתוב, חשיפה אישית הקשורה במתן פרטים מזהים ושיתוף מחשבותיי האישיות. כמו כן לא כל כך הבנתי את הכוח שיש לכלי זה.
במבט לאחור אני יכולה לומר שהיתרונות גברו על החסרונות. הפקתי חוויה מעניינת מהכלים שהעניק לי הקורס. חשתי כי הקורס אפשר לי להתנסות בכתיבת נושא אשר קרוב לליבי תוך קבלת מידע מעניין בעקבות נושאים שונים, דעות שונות, קריאת קישורים של הקורס אשר עסקו בעולם התוכן שכתבתי. כמו כן השיתוף עם עולם התוכן שבחרתי חידש עבורי דברים שלא ידעתי וכן לקוראות.

מאחר והדור של ימנו גדל לתוך מציאות רוויה בחשיפה טכנולוגית, בחרתי לעסוק בבלוג זה בהצגת מדיות שונות בתחום הטכנולוגיה והקשר החיובי והשלילי שלהן לילדים. כתיבה זו חייבה אותי לחשוב בסגנון מסוים. נכנסתי לתהליך חשיבה שסייע לי לארגן את הדברים שרציתי להביע על הנייר ובדרך זו גיריתי את פוטניצאל הכתיבה.

מבחינת הפרסום של הבלוג בחרתי להפיץ אותו באינטרנט לכל מי שמעוניין במטרה לתרום מהידע שצברתי ולסייע לאחרים שמעוניינים באותו עולם תוכן. אני מאמינה שהבלוג מהווה סוג של כרטיס ביקור לצרכים אחרים שאולי יזמנו לי החיים.

אישית הלמידה מרחוק הייתה לי מאוד נוחה. היא אפשרה מתן חופש ועצמאות לנהל את הבלוג מתי שנוח. בכל שאלה תמיד הייתה אפשרות לקבל תגובה מהירה ולא להתעכב בכיתה על דברים שניתן ללמוד אותם מרחוק.

בברכה חנה

יום ראשון, 16 במאי 2010

הטלויזיה

שלום לכולם,

ברצוני לספר לכם שבשנה וחצי האחרונות הוצאתי את מכשיר הטלויזיה מהבית וחיי ממש השתנו. אם בעבר חשבתי כי איני יכולה בלי הקופסה הזו כיום אני מבינה עד כמה שגיתי. פתאום יש לי זמן לדברים שאני אוהבת לעשות וזמני היקר אינו מתכלה בצפייה פאסיבית שמכלה את תאי המוח ואת הכיסים כמובן. כיום באמצעות האינטרנט אני בוחרת את התכניים שראויים לי בזמן המתאים ולא נשלטת על ידי עשרות ערוצי המקיימים תחרות אין סופית בינהם, כשבתוכם קרקע פורייה לתוכניות טלוויזיה הרוויות באלימות, פורנוגרפיה וכל שאר מבישין.
ומה עם הילדים? כיום ניתן למצוא טלויזיה בכל חדר כאשר המכשיר הפך להיות הביבי סיטר של הילד. רבים הם המחקרים שבדקו את ההשלכות השליליות של צפייה ממושכת ובלתי מבוקרת בקרב ילדים.ניל פוסטמן מצא כי ילדים בגילאי 8-5 מבלים יותר בשעות צפייה מול המסך מאשר בלמידה בבית הספר. בעקבות כך צפייה בלתי מבוקרת עלולה לבשר את אותותיה השליליות בגיל ההתבגרות. כגון בעיות קשב וריכוז, ירידה בלימודים ועוד ועוד (איתי גל). עם זאת יש שיטענו כי הטלויזיה הינה כלי הוראה חינוכי המאפשר גם התפתחות שכלית בצידה. איני שוללת אמירה זו אך לדעתי האישית רוב התכנים אינם חינוכיים ועצם המחשבה שילד מבלה מול המרקע ללא הגבלת זמן ומעביר ערוצים ללא פיקוח על התכנים וזמן הצפייה, הופכת אותו לאדם פאסיבי מכיוון שהטלויזיה לא מגרה שום יכולת שכלית.

מה דעתכן?




יום שלישי, 11 במאי 2010

"קינדל" עבור "הקינדר"

הי בנות,


עם התקדמות הטכנולוגיה ניתן להפוך את חייהם של אלפי תלמידים לקלים יותר. תחשבו על העוללים הקטנים שנאלצים לסחוב על גבם תיקים עמוסי ספרים ומחברות לבית הספר.

אני מקווה ששמעתן על המכשיר האלקטרוני שנקרא "קינדל" ואם לא הספקתן אז שמעו והסכיתו. המכשיר מיועד כולו לשם הצגת ספרים דיגיטליים. בלחיצת כפתור קצרה המשתמש נחשף לעשרות ספרים שנחסכים ממנו בסחיבה על הגב. כמו כן התלמיד יכול להשתמש במכשיר כמחברת לכל דבר. המכשיר מאפשר (כמו במחשב הנייח) מניפולציות שונות בעת קריאת סיפורים על ידי לחיצה על היפר טקסט המאפשר לתלמיד להיות חלק פעיל בעת הקריאה. המעבר והשליטה בין פיסות מידע חדשות עורר אמנם הדים אשר טענו כי הדפדוף יוצר איבוד בכיוון במרחבי ההיפרטקסט.אך בסופו של דבר הממצאים הראו כי התלמידים מעדיפים את הקריאה האלקטרונית המשלבת שליטה בהיפרטקסט משום שהקריאה הינה יותר אטרקטיבית (תרשיש דהרי-הרשקוביץ, 2005).

היתרונות לא מסתכמים כאן. מדובר כאן במהפך אקולוגי שמאפשר הפסקה של בזבוז בצריכת הדפים. איכות הקריאה במכשיר הינה מאוד נעימה משום שאין קרינת רקע אשר מעייפת את העיניים וישנה תחושה של קריאת דף רגיל. אתן מוזמנות לקרוא בהרחבה על ידי הקישור לקינדל .

לדעתי אין ספק שהקסם שיש בחווית הקריאה באמצעות הספרים המודפסים היא שונה. אני באופן אישי נהנת מהמגע , מהריח ומהאפשרות לאחוז את הספר בתנוחה הנוחה. אך אם אפשר לשלב את הטכנולוגיה יחדיו הרי זה משובח.



יום שני, 3 במאי 2010

Don't just listen... משחק מוזיקלי שווה צפיה.

שלום לכולן,


בפוסט הקודם הצגתי בעיקר את חסרונות הסלולארי בקרב ילדנו ואת השפעתו על חיינו. אך בחיים לכל מטבע שני צדדים.
אולי חלקכן יודעות, אבל יש שוק של משחקים שניתנים להורדה לסלולרי. וליתר דיוק - לאייפון.
ברצוני להמליץ לכן גננות ואמהות יקרות על משחק מוזיקלי, בעל תוכן חינוכי ומשמעותי שמו מיקס בוקס.
אני חייבת להתוודות, אינני יודעת לנגן ובטח שלא ליצור מוזיקה. אני שומעת מוזיקה נפלא - אבל לא מנגנת.
אבל פה - מישהו חשב עליי ועל שאר מתוסכלי הנגינה, ואפשר לי לנגן, בעצמי, תוך כמה רגעים.

הממשק מציג בפניכם מגוון של אייקונים המייצגים כלי נגינה שונים. לחיצה על כל אחד מכלי הנגינה מפיקה צליל התואם את הכלי. בו זמנית ניתן להוסיף עוד כלים ( או להחליפם) ותוך כדי כך המשתמש מייצר מוזיקה - אינטראקטיבית.
ואיזה ממתק על הדרך - התנועה של האייפון ביד מיצרת שינוי בצלילים.

מבחינה התפתחותית מיקס בוקס מאפשר לילד להעשיר את השפה המוזיקלית, על ידי הכרת כלי נגינה שונים תוך קישור חזותי ושמיעתי. כמו כן כדי להרכיב את היצירה הילד מפתח יכולות רגישות מוזיקלית בעת חיבור כלי נגינה השונים.
ובעיקר מפחית תסכול מלייצר מוזיקה - מה שפעם היה סגור רק למוזיקאים.
אתן מוזמנות להיכנס אל האתר מיקס בוקס ולצפות בדוגמא.
נ.ב- המשחק ניתן להורדה למכשירי האייפון והאייפוד טא'ץ בלבד.

אשמח לשמוע את דעתכן.

יום חמישי, 29 באפריל 2010

חופש ידע יתרונות וחסרונות:


האינטרנט פותח בפנינו שלל של יתרונות בעלי נגישות לחופש של מידע ותקשורת בין אישית כגון:

אנציקלופדיות, מאמרים, סיפורים, משחקים פורמים, צ'טים למיניהם ועוד ועוד.....

יש שיגידו כי חופש זה עשוי לעודד חקר וסקרנות אצל ילדים בתחומי דעת שונים לצורכי למידה

והעשרה עצמית והכל בלחיצה קצרה (Haugland, 2000). אך יש שיאמרו כי עודף מידע שוצף את הילדים -

גדוש במידע וגירויים ושאר מבישין המזיקים לנפש הרכה של הילד(postman 1972).

לא נדיר למצוא זאטוטים זבי חותם מחטטים באתרים כי כתוב עליהם למבוגרים בלבד.

האפשרויות העומדות לפניי הינן:

א. לחסום הכל ולחזור לספרים ואינציקלופדיות, מונופול וטאקי.

ב.להשאיר את הרשת פתוחה,  ולהתפלל שילדיי לא יצאו שטחיים, פרוצים, ובעלי תפיסה מעוותת למציאות שגילו בטלוויזיה החדשה ששמה אינטרנט

ג.  נור וגל (2001) מציעים סביבה אינטרנטית מותאמת עבור הילד באמצעות תוכנת TriPex. תוכנה זו מאפשרת לילד/ה לגלוש על ידי שליטה טכנית יעילה בממשקים השונים. מערכת זו הינה ידידותית וקלה עבור הילד/ה "האיקונים ברורים וניתן לילדים לקשר בין תמונה לבין הפעולה המתבקשת". הילדים אינם הולכים לאיבוד במהלך הגלישה וכך מצטמצמת הגעתם לתכנים לא פרודקטיבים אשר עשויים לשצוף אותם במידע לא ראוי ומקולקל .

מה דעתכן?

יום ראשון, 11 באפריל 2010

הפלאפונים אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם

השימוש בפלאפונים הפך להיות נגיש לכל עולל בר דעת. אם מתבוננים מקרוב נראה כי הילדים סגלו לעצמם אפילו את התנועות שלנו כמבוגרים בזמן השיחה.בכל אופן אחת השאלות שמעסיקות רבים היא האם נחיצותו של המכשיר עולה על חסרונותיו. מצד אחד נראה כי הידיעה של ההורים שניתן להשיג את ילדם בכל רגע נתון, או לחילופין שהילד יכול ליצור איתם קשר בכל בעיה מקנה תחושת ביטחון. ומאידך, חוסר זמינות רגעית - לדוגמא טלפון שהושאר על רוטט - יכולה ליצור פאניקת סוף העולם אצל הורים שתלטנים. ומה עם הצלצולים הבלתי נפסקים האלא בשיעורים? יש שיעור שיכול לעבור ללא צלצול של אחד המכשירים המקוללים הללו? ומה עם הלחץ האופנתי לשדרג מכשיר כל שנה - כמו המבוגרים - כי מי ירצה ללכת עם ג'ינס או מכשיר משנה שעברה? ואז יש את ההתמודדות עם החשבון הטופח. הרי דבר ברור הוא שכל זב חוטם חייב לדבר עם חבריו לפחות שעה ביום - שזה שווה ערך ל100-200 ש"ח שנשרפים מהר יותר מתאי המוח. אאאההה כן - תאי המוח - הידעתם שקרינה סלולרית משנה דפוסי מוח אצל ילדים? הסלולר בגדול נמצא בשימוש כלל האוכולוסיה רק כ 10 שנים - זמן מועט לגילוי תופעות הלוואי ארוכות הטווח. וכמו כל שוק שמגלגל מיליונים - יש מי שירצה להסתיר את העובדות המצערות מאיתנו. גם סיגריות לא נחשבו מסוכנות למשך עשרות שנים. ועוד עניין קטן ודי - למעשה קופסת הפלסטיק הזו מחברת אותנו לעולם והופכת אותנו זמינה בכל רגע. המכשיר משמש כמעין חיבור והבטחהשאנחנו לא לבד. ולכן אין גם רגע חופשי משיגעון החיים.

יום חמישי, 4 במרץ 2010

טכנולוגיה וילדים ומה שבינהם

שלום לכולן,

החיבור לטכנולגיה וכל אמצעי המדיה למיניהם תפסו תאוצה בקרב הדור הצעיר- כמובן הילדים!
אם בעבר ילדים יצאו לשחק בגוגואים, תופסת ומחבואים אז כיום המצב השתנה. ניתן למצוא ילדים מחוברים שעות לאינטרנט, והמחשבים.

בבלוג זה אתייחס לאמצעי הטכנולוגיה והמדיה השונים ולהשלכות החיוביות והשלילות שתחום זה פותח בפני הילדים.
האם ילדים אכן יודעים לנצל את המדיומים השונים למטרות חיוביות? וכיצד אנו כנשות חינוך יכולות להשתמש בכלים הטכנולוגים על מנת להפיק הוראה יעילה עבור הילדים?

חנה טובי