שלום לכולם,
ברצוני לספר לכם שבשנה וחצי האחרונות הוצאתי את מכשיר הטלויזיה מהבית וחיי ממש השתנו. אם בעבר חשבתי כי איני יכולה בלי הקופסה הזו כיום אני מבינה עד כמה שגיתי. פתאום יש לי זמן לדברים שאני אוהבת לעשות וזמני היקר אינו מתכלה בצפייה פאסיבית שמכלה את תאי המוח ואת הכיסים כמובן. כיום באמצעות האינטרנט אני בוחרת את התכניים שראויים לי בזמן המתאים ולא נשלטת על ידי עשרות ערוצי המקיימים תחרות אין סופית בינהם, כשבתוכם קרקע פורייה לתוכניות טלוויזיה הרוויות באלימות, פורנוגרפיה וכל שאר מבישין.
ומה עם הילדים? כיום ניתן למצוא טלויזיה בכל חדר כאשר המכשיר הפך להיות הביבי סיטר של הילד. רבים הם המחקרים שבדקו את ההשלכות השליליות של צפייה ממושכת ובלתי מבוקרת בקרב ילדים.ניל פוסטמן מצא כי ילדים בגילאי 8-5 מבלים יותר בשעות צפייה מול המסך מאשר בלמידה בבית הספר. בעקבות כך צפייה בלתי מבוקרת עלולה לבשר את אותותיה השליליות בגיל ההתבגרות. כגון בעיות קשב וריכוז, ירידה בלימודים ועוד ועוד (איתי גל). עם זאת יש שיטענו כי הטלויזיה הינה כלי הוראה חינוכי המאפשר גם התפתחות שכלית בצידה. איני שוללת אמירה זו אך לדעתי האישית רוב התכנים אינם חינוכיים ועצם המחשבה שילד מבלה מול המרקע ללא הגבלת זמן ומעביר ערוצים ללא פיקוח על התכנים וזמן הצפייה, הופכת אותו לאדם פאסיבי מכיוון שהטלויזיה לא מגרה שום יכולת שכלית.
מה דעתכן?
ברצוני לספר לכם שבשנה וחצי האחרונות הוצאתי את מכשיר הטלויזיה מהבית וחיי ממש השתנו. אם בעבר חשבתי כי איני יכולה בלי הקופסה הזו כיום אני מבינה עד כמה שגיתי. פתאום יש לי זמן לדברים שאני אוהבת לעשות וזמני היקר אינו מתכלה בצפייה פאסיבית שמכלה את תאי המוח ואת הכיסים כמובן. כיום באמצעות האינטרנט אני בוחרת את התכניים שראויים לי בזמן המתאים ולא נשלטת על ידי עשרות ערוצי המקיימים תחרות אין סופית בינהם, כשבתוכם קרקע פורייה לתוכניות טלוויזיה הרוויות באלימות, פורנוגרפיה וכל שאר מבישין.
ומה עם הילדים? כיום ניתן למצוא טלויזיה בכל חדר כאשר המכשיר הפך להיות הביבי סיטר של הילד. רבים הם המחקרים שבדקו את ההשלכות השליליות של צפייה ממושכת ובלתי מבוקרת בקרב ילדים.ניל פוסטמן מצא כי ילדים בגילאי 8-5 מבלים יותר בשעות צפייה מול המסך מאשר בלמידה בבית הספר. בעקבות כך צפייה בלתי מבוקרת עלולה לבשר את אותותיה השליליות בגיל ההתבגרות. כגון בעיות קשב וריכוז, ירידה בלימודים ועוד ועוד (איתי גל). עם זאת יש שיטענו כי הטלויזיה הינה כלי הוראה חינוכי המאפשר גם התפתחות שכלית בצידה. איני שוללת אמירה זו אך לדעתי האישית רוב התכנים אינם חינוכיים ועצם המחשבה שילד מבלה מול המרקע ללא הגבלת זמן ומעביר ערוצים ללא פיקוח על התכנים וזמן הצפייה, הופכת אותו לאדם פאסיבי מכיוון שהטלויזיה לא מגרה שום יכולת שכלית.
מה דעתכן?
טובי שלום!
השבמחקכמו באינטרנט גם בטלויזיה ישנם אטותם חסרונות: תוכן שלילי, פאסיביות, התמכרות.אולי בטלויזיה הבעיה גדולה עוד יותר: אין יכות חסימה בכלל בניגוד לאינטרנט שבו יש תוכנות סינון וכו'.
לדעתי, אין כאן מקום לספק שרב המר מהמתוק.
בהצלחה, אילה
חנה היקרה
השבמחקהמחקר בחטיבות הביניים נעשה בנושא טלויזיה בחדר הילדים ע"י פרופ' אורנה צ'שינסקי ממכללת עמק יזראל ופרופ' לצר וד"ר תמר שוחט מאוניברסיטת חיפה חלק ממצאי המחקר:
תלמידים שיש להם טלביזיה או מחשב בחדר ישנים במהלך שנת הלימודים פחות.
הסתגרות הטלביזיה בדומה לחוסר תרגול השרירים הפיזיים כך גם חוסר תירגול כישורים חברתיים מביאה לניוון וקשיים נוסף לכך . ישנה פגיעה בהתפתחות המוטורית מאחר וזמן רב מדי מוקדש לישיבה ופחות מדי לתנועה והפעלת שרירים הנמצאים בשיא התפתחותם. נושא חשוב לא פחות הוא התקשורת בתא המשפחתי שללא ספק נפגעת מהסתגרות הילדים בחדר ונמנעת תקשורת בלתי אמצעית בסלון או בחדר המשפחה.
לאור הנתונים שקיבצתי כדאי לבדוק אם נרצה ללכת בכיוון כזה והרי לסגת ולהוציא מ חדרי ילדים טלביזיה או מחשב קשה יותר – על כך נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה"
כמו כן יש מקום לנתינת דוגמא אישית – ישיבה מועטת של ההורים מול מדיות אלו ולא להכניס טלביזיה לחדר השינה בעצמכם...בהצלחה!
ארזה כהן
חנה שלום,
השבמחקאני מסכימה עם תגובת אילה וגם אני חושבת שלטלוויזיה כמו למחשב,יש הרבה חסרונות אבל יש גם יתרונות. אני רוצה לציין כי קיימות תוכניות מאד מעניינות ומרתקות בערוצים מסוימים בהם ניתן ללמוד ולהרחיב מעט את האופקים (כמו ערוצי היסטוריה, מדע ובריאות).
שרית
הי שרית,
השבמחקלא שללתי את העניין כי איו תוכניות שבהן ניתן להרחיב את האופקים. הבעיה כמו שאיילה הדגישה כי בטלויזיה אין סינון ספציפי כמו באינטרנט. הילד יכול לזפזפ כרצונו ולהיתקל בתכנים לא ראויים. אלא אם כן שמים לו קלטות ספציפיות לצפייה. וכמו שארזה אמרה לא מכניסים את הטלויזיה לחדר השינה כדי שתהיה ביקורת על התכנים.
שלום לכולן!!
השבמחקאכן נושא בעל משקל ומחשבה רבה... ובדומה לחנה אני חושבת כי הטלוויזיה פחות מעשירה את הידע ... התכנים קבועים מראש ואנו אלה שמתכווננים אליהם ולא להיפך, ויותר מזה מול הטלויזיה אנחנו לא פעילים כלל ... פאסיבים לחלוטין ואילו באינטרנט ניתן למצוא תכנים רבים שבהם הלימדה היא אקטיבית יותר.
וכך הלימדה היא משמעותית יותר.
ובכל מקרה, בשני המקרים חשוב להגביל בכדי להפיק את המקסימום... כי החיים הם לא רק אינטרנט וטלויזייה.