יום שני, 24 במאי 2010

דברים לסיום...

בעקבות התנסותי כבלוגרית, היו לי בהתחלה לא מעט חששות הקשורות כגון: בתפעולו הטכני של הבלוג, האם נושא הכתיבה יעניין אחרות ויעורר תגובות , באיזה סגנון לכתוב, חשיפה אישית הקשורה במתן פרטים מזהים ושיתוף מחשבותיי האישיות. כמו כן לא כל כך הבנתי את הכוח שיש לכלי זה.
במבט לאחור אני יכולה לומר שהיתרונות גברו על החסרונות. הפקתי חוויה מעניינת מהכלים שהעניק לי הקורס. חשתי כי הקורס אפשר לי להתנסות בכתיבת נושא אשר קרוב לליבי תוך קבלת מידע מעניין בעקבות נושאים שונים, דעות שונות, קריאת קישורים של הקורס אשר עסקו בעולם התוכן שכתבתי. כמו כן השיתוף עם עולם התוכן שבחרתי חידש עבורי דברים שלא ידעתי וכן לקוראות.

מאחר והדור של ימנו גדל לתוך מציאות רוויה בחשיפה טכנולוגית, בחרתי לעסוק בבלוג זה בהצגת מדיות שונות בתחום הטכנולוגיה והקשר החיובי והשלילי שלהן לילדים. כתיבה זו חייבה אותי לחשוב בסגנון מסוים. נכנסתי לתהליך חשיבה שסייע לי לארגן את הדברים שרציתי להביע על הנייר ובדרך זו גיריתי את פוטניצאל הכתיבה.

מבחינת הפרסום של הבלוג בחרתי להפיץ אותו באינטרנט לכל מי שמעוניין במטרה לתרום מהידע שצברתי ולסייע לאחרים שמעוניינים באותו עולם תוכן. אני מאמינה שהבלוג מהווה סוג של כרטיס ביקור לצרכים אחרים שאולי יזמנו לי החיים.

אישית הלמידה מרחוק הייתה לי מאוד נוחה. היא אפשרה מתן חופש ועצמאות לנהל את הבלוג מתי שנוח. בכל שאלה תמיד הייתה אפשרות לקבל תגובה מהירה ולא להתעכב בכיתה על דברים שניתן ללמוד אותם מרחוק.

בברכה חנה

תגובה 1:

  1. היי חנה ,

    לפני שנפרדים.......נהנתי לקרוא על החידושים שהצגת, הפוסטים המגוונים בנושאי הטכנולוגיה .
    תודה רבה,
    מאחלת לך המון בריאות והצלחה.
    להתראות שרית

    השבמחק